בבא מציעא ס״ט א:ב׳-ג׳

אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: דִּלְמָא רַב עִילִישׁ טוֹבֵל עִמּוֹ בְּצִיר הֲוָה. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה! אֲמַר לֵיהּ: לָאו הִלְכְתָא אִיתְּמַר, אֶלָּא שִׁיטָה אִיתְּמַר.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי – לְמָה לֵיהּ לְמִיחְשַׁב וּלְמֵימַר הֲלָכָה הֲלָכָה? לֵימָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּמֵיקֵל מִכּוּלְּהוּ.